פרוסת עוגה? בשבילי לימון. תודה

מירקל ברי הוא פרי הקסם

אם אתם מחפשים הרפתקאה קולינרית מגניבה

שעל ידי מניפולציה טבעית משגעת את 

בלוטות הטעם - אתם במקום הנכון 

כשהייתי בכיתה ח' ישבתי עם חברים בחצר בית הספר

זה כבר היה בסוף שנה, האווירה הייתה של חופש ובילינו

שעות ארוכות בחוץ, כל החברים. היה כיף מאוד. 

באחד מן הימים, שרנו עם גיטרות 

ולאחת מחברותיי  היה סרגל מתכת כזה גדול. 

היא התחילה לטפוח על רגלי עם הסרגל

זו הייתה הרגשה נעימה בסך הכל. 

הטפיחות התעצמו בהדרגתיות למכות

אבל אני לא הרגשתי אותן.

האיזור ברגל היה חם ואדום 

אבל המכות לא כאבו. 

לימים, הבנתי שעל הכל אחראי המוח שלנו. 
כל תחושה, מיחוש, כאב או פעולה ביונית ועל טבעית
קשורה למוח שלנו. 

וכשהגוף נכנס למצב של מצוקה 

הוא מתייצב בראש מורם 

ואומר, אל תדאגי, הכל בסדר

אני כאן האחראי ואת יכולה להירגע. 

זה גם מה שקורה כשמישהו נפצע קשה (אני מסבירה לעצמי)  

מממ.... זה מסביר את הפרקים באנטומיה של גריי 

כשאנשים איבדו אברים בתאונות, הם עדיין נראו שלווים ומחוייכים.

ביולוגית, הגוף שלנו נתון לחסדו של המוח שלנו. 

הפעלה או תזוזה של כל איבר המופעל בגופנו 

נעשית באמצעות סדרה של פעולות המשלימות אחת את השניה. 

זה המנגנון המופלא של המוח. 

טוב, אבל איך הסיפור המרתק הזה קשור לבישול מולקולרי? 

בישול מולקולרי מסתמך על מוטיב ההפתעה.

על תחושות קיצוניות ושימוש בכל חמשת החושים.

על לאכול עם העיניים ואז לטעום ולא להבין 

מה קרה פה.... 

זה בדיוק מה שקורה עם פרי בשם מירקל ברי 

זה פרי השייך למשפחת השזיפים ובציפה שלו יש ריכוז

מאוד גבוה של חומר בשם מירקולין שמגדיל אצלנו במוח

את מה שאנחנו תופסים כחמוץ. 

את החומר הזה ריכזו לטבלית 

שמספיק להמיס חצי ממנה על הלשון

כדי להבין או יותר נכון לחוש את מה שסיפרתי לכם

ממש כאן. 

ההמסה האיטית של הטבלית הזו מכינה את המוח

שלנו לפרץ בלתי נשלט של חמיצות. 

אז המוח כמו המוח, עומד על המשמר ומתכונן...
למה?  מה זאת אומרת? 
הוא צריך לתקן ולווסת את החמוץ חמוץ הזה שאמור לשטוף 
את בלוטות הטעם ולגרום לעינינו להתכווץ. 
ואז מתרחשת פעולה הפוכה
מכירים את זה שאתם מתעצבנים על מישהו וממש
מתכוננים לצרוח עליו ולפרוק את כל הכעסים בצעקות הללו
אבל הוא הגיע בגישה קצת שונה ומציע לכם מסטיק או סוכריה?
נוצר אפקט הפוך בזכות תגובה לא צפויה
זה מה שקורה גם בגוף שלנו
מרוב שהמוח מתכונן לטעם החמוץ ש"הובטח" לו
הוא בטעות מפרש טעמים חמוצים לטעמים מתוקים.
נשמע מ ט ו ר ף !!!!!!! 

אני יודעת, זה נשמע מופרך.

בדיוק בגלל זה צילמתי את אחיותיי התאומות

אוכלות בהנאה לימון.

כן כן, מה ששמעתם... לימון, חמוץ. וגם עגבניות 

ולא תאמינו, אבל הכל הופך לממתקים. 

                                      מסיבת טעמים עם מירקל ברי

אז מה בכל זאת מטרת הפוסט המוזר הזה? 

הנאה זה מה שמניע אותנו....

ב"נא לשחק באוכל" הקו המנחה הוא הנאה ומשחק באוכל

אבל גם איכות ולמידה....

נתראה בפוסט הבא...