מאז שהקמתי את "נא לשחק באוכל" היה חומר אחד שלא הצלחתי
לפענח/לפצח אותו. וכל פעם שניסיתי אותו, ניגשתי בחשש מה ששוב לא אצליח.
לחומר הזה קוראים אלגינט. הוא משמש בד"כ רופאי שיניים או
אמנים ביצירת תבניות. הוא עשוי מאצה חומה שכשמייבשים וטוחנים אותה היא נראית כמו
קמח לבן צהבהב. ואכן לקח לי שנים להצליח לייצר ספירה (מצב צבירת נוזלים בצורת
בועה) ותנחשו מה? הכל בגלל שהיתה לי את האבקה עם המינונים הלא נכונים.
נחלתי כשלון אחרי כשלון ואמנם ניגשתי בכל פעם לניסוי חדש בחשש
שמא לא אצליח אבל לא ויתרתי.
זה גם המסר שעובר לילדים בהפעלת ערכות "מולקולרי אפשר גם
בבית" .
שבלי להיכשל אי אפשר להצליח, שצריך נחישות ואמונה.
אז לערכות מצטרף חומר חדש וניסוי חדש שסוף סוף הצליח.
ספירות של אלגינט.
אפשר להכין חלמון טבעוני בקלי קלות.
אפשר להרשים את האורחים בבועות מפוצצות בטעם.
השמיים הם הגבול בבישול המולקולרי אם רק נותנים ליצירתיות דרור.
היה שווה להתאמץ J
רוצים גם ליצור בועת מים שניתן לשחק ולגלגל אותה על היד?
לחצו כאן ותראו מה מכילה הערכה המולקולרית למתקדמים.
ואם רק התחלתם להתעניין בבישול המולקולרי
כאן תוכלו לראות מה מכילה הערכה הבסיסית
והשמחה שמתלווה לזה שווה ה כ ל
נא לשחק באוכל
תמשיכו ליהנות
